כיס המרה הוא חוליה בשרשרת הארוכה של מערכת העיכול. התפקיד שלו הוא לאגור מיץ מרה המגיע מן הכבד, ובמידת הצורך להפריש אותו אל המעיים בכדי לעזור בתהליך עיכול האוכל השומני. אבל מה קורה כשמופיעות אבנים בכיס? האם צריך ניתוח? ומדוע דווקא להשתמש בלפרוסקופיה?
מחלת אבנים בכיס המרה
הנוזל המגיע מהכבד אל כיס המרה מכיל בתוכו מגוון של חומרים. ביניהם כולסטרול ומלחי סידן המצטברים במשך הזמן בכיס, ולעתים מתגבשים לכדי אבנים קטנות בכיס המרה. רוב האנשים עם אבנים, אינם מרגישים שום דבר כתוצאה מכך והאבנים מתגלות בדרך כלל בצילום או בדיקה אגבית שאינה קשורה לכיס.
מצב זה נקרא מחלה אסימפטומטית, והסיכוי להפוך למחלה סימפטומטית הוא בין 15-25% לאחר 10-15 שנות מעקב.
לעומת זאת, מחלת אבנים סימפטומטית היא מחלה בה האבנים דומיננטיות יותר וגורמות לסימפטומים או תסמינים שונים. במצב כזה החולה מרגיש כאבי בטן ותחושות כלליות לא נעימות לאחר אכילת אוכל, ובעיקר שומני.
ניתוח לכריתת כיס המרה
במצב אסימפטומטי נראה כי אין צורך בניתוח, מכיוון שההסתברות להסתבכות המחלה והמעבר למחלה סימפטומטית – נמוכה. לעומת זאת, במצב סימפטומטי מצב המחלה יכול להסתבך לכדי דלקת בכיס המרה, חסימת דרכי המרה עם צהבת חסימתית, דלקת של דרכי המרה, דלקת בלבלב, חסימת מעי על רקע אבנים ועוד.
ניתוח כריתת כיס המרה הוא המענה הטוב ביותר עבור חולים בעלי מחלה סימפטומטית וחולים בשלב מתקדם עם סיבוכים. אך היו רגועים, הכריתה לא תפגע בתפקוד מערכת העיכול, היא מסוגלת להמשיך לתפקד ללא הכיס ולאחר הניתוח תוכלו להנות מארוחות רגילות לחלוטין.
ניתוח כיס המרה בלפרוסקופיה
לפרוסקופיה נחשבת לאחת השיטות הטובות ביותר לניתוחים ולא סתם. בניתוח נדרשת מיומנות ורגישות רבה בתהליך כריתת כיס המרה בכדי למנוע זיהומים וסיבוכים נוספים. היתרונות העיקריים של הטכניקה הלפרוסקופית הם צלקות אסתטיות ומינימליות, שכיחות נמוכה של זיהומים וזמני החלמה גבוהים שיאפשרו לכם לחזור לשגרה מהר יותר.
חשוב לשים לב כי יתכן שימוש בשיטת הניתוח הפתוח במקרה בו המנתח נתקל במצב הדורש מישוש ידני וראייה ישירה לתיקון המצב. אך הסיכוי שדבר כזה יקרה הוא נמוך (בין 4-6%) משום שבניתוחים מסוג כזה הטכניקה הלפרוסקופית מכסה כמעט על כל הצרכים של המנתח. להרחבה בנושא תוכלו לקרוא את המאמר: "ניתוח כיס המרה סיכונים וסיבוכים" במאמרים ומידע.
