האפשרות היחידה בטיפול בבקעים היא לבצע ניתוח לתיקון דופן הבטן ולהחזיר את האיברים הפנימיים למקומם. אין ספק שהגישה הלפרוסקופית היא מהמובילות בתחום הכירורגי ובמאמר זה נראה מדוע דווקא להשתמש בה על מנת לתקן את הבקע במידה ויש התוויה.
אפשרויות הטיפול בתיקון הבקע
ניתן לתקן את הבקע באמצעות תפרים בלבד או בעזרת הנחת רשת. שימוש ברשתות מוריד את הסיכוי לחזרה של הבקע לאחר הניתוח. יש אפשרות לנתח בשיטה פתוחה או לפרוסקופית.
לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות.
2 השיטות הללו הושוו לאורך שלל ניתוחי בקע בארה"ב, ורוב הנתונים מצביעים כי תיקון בקע בשיטה לפרוסקופית עדיף יותר מאשר הגישה הפתוחה. בתוצאות לטווח הזמן הקצר השיטה הוכיחה את עצמה כמועילה יותר – פחות מקרי זיהום באזור הניתוח, פחות תופעות לוואי וכאבים וכמובן החלמה מהירה יותר.
בטווח הארוך השיטה הלפרוסקופית קיבלה תוצאות טובות, כלומר סיכויי הישנות נמוכים, בדומה לשיטה הפתוחה1.
לפרוסקופיה עשויה להיות גישה מדויקת ומתאימה לרוב החולים הסובלים מהשמנת יתר. באחד המחקרים בנושא הוכח כי תיקון לפרוסקופי בבקע בדופן הבטן, נקשר לירידה בסיכון לזיהומים באתר הניתוח, למשך שהייה קצר יותר וזמן ניתוח דומה בהשוואה לתיקונים פתוחים.
סוגי הבקעים והטיפול בהם
בקעים בדופן הבטן מתחלקים ל2 חלקים – בקע ראשוני ובקע בצלקת.
בקע ראשוני – בדרך כלל יהיה מולד או מתפתח עם הזמן כתוצאה מנטיות גנטיות ללא מעורבות של ניתוח ברקע. הסיכוי של בקע מסוג כזה לחזור שוב לאחר התיקון, הוא בין 5-10% בטווח זמן של שנתיים. עבור בקע ראשוני הקטן מ1 ס"מ, הניתוח יתבצע בדרך כלל באמצעות ניתוח פתוח קטן ללא צורך בציוד לפרוסקופי מכיוון שזהו ניתוח פשוט וקצר יחסית.
בקע בצלקת – הבקע נוצר בעקבות ניתוח קודם באזור צלקת בדופן הבטן. שיעור החזרה של בקע מסוג כזה גבוה יותר ונע בין 25%-43% בטווח זמן של 3 שנים. הטיפול בבקע קטן מ1 ס"מ מסוג זה ישלב רשת מחזקת מכיוון שההסתברות שהבקע יחזור על עצמו גבוהה.
עבור בקעים גדולים, סוג הניתוח והבחירה בסוג הרשת לחיזוק האזור, משתנים בהתאם לגודל הבקע ומצב המטופל. לכן כדאי להיוועץ עם רופא מנתח שיציע את אפשרויות הניתוח הטובות ביותר למצב הספציפי שלכם.
