כ־5% מכלל האוכלוסייה מושפעים מתסמינים שונים של מחלת הטחורים. הם בדרך כלל לא נעימים אך חשוב להיות מודעים אליהם ולמצב הספציפי של המחלה לפני מחשבה על טיפול כירורגי. במאמר הבא נסקור את המצבים השונים בהם לא תמיד מומלץ לנתח.
מהם טחורים?
טחורים הם כלי דם באזור פי הטבעת שמתנפחים ולעתים גורמים לכאב, דימום, עצירות, גירוד ונפיחות באזור. הטחורים יכולים להופיע בתוך פי הטבעת (טחורים פנימיים) או בחוץ, סביב פי הטבעת (טחורים חיצוניים). להופעת טחורים יש מספר סיבות כגון אורח חיים לקוי, עצירות/ שלשול כרוני, הריון, ישיבה ממושכת, תורשה ועוד, אך לא תמיד הסיבה תהיה חד משמעית.
מה הגישה הכללית?
הגישה עבור טחורים היא לרוב שמרנית, על כן עבור הטיפול הראשוני עבור כלל החולים יהיה באמצעות שינויים בתזונה ובאורח החיים. התזונה תכלול תוספי סיבים ומים על מנת לרכך את הצואה ולהקל על הסימפטומים, ואורח החיים כמובן יכלול פעילות גופנית קבועה שתשפיע על המטבוליזם בגוף.
טיפולים נוספים שאינם כירורגיים
עבור מרבית החולים הטיפול השמרני יספיק על מנת לטפל בטחורים. אך במידה והטחורים ממשיכים לגרום לתסמינים שונים, הרופא יכול להשתמש בטיפולים נוספים כגון:
קשירת גומי – הרופא מניח רצועות גומי זעירות סביב בסיס הטחורים הפנימים, מה שעוצר את אספקת הדם לטחור וגורם לו לנשור תוך זמן קצר. הטיפול עלול לגרום לאי נעימות ודימום באזור, אך לעתים הוא יכול לגרום לכאב.
סקלרותרפיה – טיפול באמצעות זריקת תמיסה כימית אל תוך רקמת הטחורים במטרה לכווץ אותה. הטיפול פחות יעיל מקשירת הגומי אך הכאב והאי נעימות שהיא גורמת נמוכים יחסית. פחות מומלץ היום.
טיפול בקרישה – ניתן לגרום לטחורים הפנימיים המדממים להתקשות ולהצטמצם באמצעות לייזר, קרן אינפרא אדום או חום, אך יש לטיפול הזה פחות ניסיון ופחות ידע בטווח ארוך.
מתי כן צריך טיפול כירורגי?
ישנם חולים מסוימים שאינם מסוגלים לעבור את הטיפולים הקודמים, מכיוון שהם נמצאים במצב מתקדם במחלת הטחורים ולכן הגישה הניתוחית תהיה היעילה ביותר. בנוסף ישנם חולים שיעדיפו טיפול כירורגי עוד לפני שאר הטיפולים על מנת להיפטר מהטחורים כמה שיותר מוקדם. במאמר על "טחורים | סוגים והתוויה לניתוח", נרחיב יותר בנושא.
