את ניתוח כיס המרה לא מבצעים בכל מצב, רוב המקרים במחלת אבנים בכיס המרה קלים יחסית וניתן לחיות עמה מבלי להזדקק לניתוח. במאמר הבא נראה לפי אילו התוויות, אינדיקציות, נבין אילו חולים זקוקים לטיפול באמצעות ניתוח בכדי למנוע סיבוכים וסיכונים נוספים.
מי צריך לבצע ניתוח כיס המרה בלפרוסקופיה?
חולה עם אבנים בכיס המרה, אסימפטומטי – אינו צריך לבצע כריתת כיס המרה.
חולה סימפטומטי עם או בלי סיבוכים – מכיוון שהסיכוי להחמרת המחלה רק ילך ויגדל עם הזמן, חשוב לבצע את הניתוח בטרם המחלה תפגע באיברים נוספים ותגרום לדלקות. דחיפות הניתוח משתנה בין מטופל למטופל ובין התבטאויות שונות של המחלה. זאת גם על מנת להקל על הכאבים של המטופל וגם על מנת שהמצב לא יחמיר לדלקות וזיהומים נוספים..
חולה עם דלקת חריפה בכיס המרה – מחלה הנגרמת כתוצאה ממושכת של חסימת כיס המרה, ומגיעה לשיעורי תחלואה גבוהים וגם לסיכוי לא גדול לתמותה. לכן ברגע שנוצרת דלקת מסוג כזה הטיפול חייב להתבצע מיידית. הטיפול הטוב ביותר הוא כריתת כיס המרה, ב36-48 שעות לאחר התחלת המחלה. אשפרות אחרת זה להתחיל בטיפול שמרנית (צום, נוזלים דרך הוריד, אנטיביוטיקה), וחודש, חודש וחצי לאחר מכן כריתת כיס המרה. ישנה אפשרות אחרת, לביצוע ניקוז כיס המרה כתחנת ביניים עד הניתוח, אך דבר זה בהחלטת הרופא המטפל ובהתאם למצב הרפואי.
חולה עם פוליפים בכיס המרה – לאנשים מסוימים עלולים להיווצר פוליפים בכיס המרה שמתגלים לעתים בבדיקה אקראית. כל עוד הפוליפים קטנים מ-1 ס"מ אין צורך לניתוח, אך כשהם גדולים יותר הם עלולים להפוך לממאירים ולכן יש התוויה לניתוח כריתת כיס המרה.
חולה עם כיס המרה מ"חרסינה" – כיס מרה מסוג כזה קשור לדלקת כרונית בכיס המרה ולעתים נקשר בסיכון קטן לחלות בסרטן כיס המרה. ניתוח במצב כזה יקבע על פי התסמינים והסיבוכים של המחלה (חסימת צינור, כאבים מתמשכים ועוד) בנוסף למצב הרפואי והגיל של המטופל. בכל אופן השכיחות של התופעה נדירה מאוד – כ0.06 ל0.8% מהכריתות- והסיכוי לחלות כתוצאה מכך בסרטן כיס המרה נמוך גם הוא.
